​
Afrikaans - Afrikaans
Albanian - Shqip
Amharic - አማርኛ
Arabic - العربية
Armenian - Հայերեն
Azerbaijani - Azərbaycan
Belarusian - Беларуская
Bengali - বাংলা
Bulgarian - Български
Burmese - မြန်မာ
Central Khmer - ខ្មែរ
Chinese (Simplified) - 中文
Croatian - Hrvatski
Czech - Čeština
Danish - Dansk
Dutch - Nederlands
English
Estonian - Eesti
Finnish - Suomi
French - Français
Georgian - ქართული
German - Deutsch
Greek - Ελληνικά
Gujarati - ગુજરાતી
Hausa - Hausa
Hebrew - עברית
Hindi - हिन्दी
Hungarian - Magyar
Igbo - Asụsụ Igbo
Indonesian - Indonesia
Italian - Italiano
Japanese - 日本語
Kazakh - Қазақ
Kinyarwanda - Kinyarwanda
Kirghiz - Кыргызча
Korean - 한국어
Kurdish - Kurdî
Latvian - Latviešu
Lithuanian - Lietuvių
Macedonian - Македонски
Malagasy - Malagasy
Malay - Melayu
Marathi - मराठी
Mongolian - Монгол
Nepali - नेपाली
Norwegian - Norsk Bokmål
Oromo - Afaan Oromoo
Panjabi - ਪੰਜਾਬੀ
Pashto - پښتو
Persian - فارسی
Polish - Polski
Portuguese - Português
Romanian - Română
Russian - Русский
Serbian - Српски
Sinhala - සිංහල
Slovak - Slovenčina
Slovenian - Slovenščina
Somali - Soomaali
Spanish - Español
Swahili - Kiswahili
Swedish - Svenska
Tagalog - Tagalog
Tajik - Тоҷикӣ
Tamil - தமிழ்
Tatar - Татар
Telugu - తెలుగు
Thai - ไทย
Turkish - Türkçe
Ukrainian - Українська
Urdu - اردو
Uzbek - Oʻzbek
Vietnamese - Tiếng Việt
Yoruba - Yorùbá
סקר על ביטחון תזונתי ובריאות נפשית
אנא בחר את התשובה הטובה ביותר לכל שאלה בהתבסס על תוכן המאמר שסופק.
יעדים ומתודולוגיה של המחקר
התוצאות זמינות לציבור
ש1. מה היה היעד הראשי של המחקר, 'הבנת הקשר בין ביטחון תזונתי ובריאות נפשית עבור אמהות חסרות ביטחון תזונתי בוירג'יניה'?
ב. להשוות בין בריאות פיזית ואיכות תזונה בין כל אמהות ארה"ב.
ג. להבין כיצד תוצאות בריאות נפשיות שונות לפי חומרת חוסר הביטחון התזונתי וגזע בקרב אמהות בוירג'יניה.
ד. לנתח את הקורלציה בין גיל לגודל משק הבית עבור כל הנשאלים.
א. לפתח ולבחון תוכנית סיוע תזונתי חדשה.
ש2. איזו מתודולוגיה שימשה במחקר זה?
ג. סקר חתך.
א. מחקר צוותי לאורך זמן.
ד. מחקר מקרה-ביקורת.
ב. ניסוי מבוקר רנדומלי.
ש3. איזה כלי מאושר שימש להעריך את מצב הביטחון התזונתי של המשיבים במהלך השנים האחרונות?
ג. סולמות התמודדות עם רעב.
ב. המודד המשולב של תמיכה חברתית מדוכ.
א. סולם שביעות רצון מהחיים.
ד. מודול הביטחון התזונתי של משרד החקלאות של ארה"ב.
ש4. ה-T-score של סולם PROMIS Global Mental 2a מותאם לאוכלוסייה האמריקאית עם ממוצע של 50. מה מציין T-score של פחות מ-50 לגבי הבריאות הנפשית הכללית במחקר זה?
ב. בריאות נפשית גרועה מהממוצע הכללי.
ג. בדיוק ממוצע בריאות נפשית בארה"ב.
א. בריאות נפשית טובה מהממוצע הכללי.
ד. רמה גבוהה של תמיכה חברתית.
ש5. בהשוואה לאמהות הנחוות ביטחון תזונתי נמוך (LFS), איך אמהות הנחוות ביטחון תזונתי מאוד נמוך (VLFS) הצליחו מהבחינה של הבריאות הנפשית הכללית?
ב. הן דיווחו על תוצאות בריאות נפשית גרועות, עם גודל אפקט גדול (d=0.6).
ד. הן דיווחו רק על הבדלים בבריאות פיזית, לא בבריאות נפשית.
ג. לא הייתה הבדל משמעותי בתוצאות בריאות נפשית.
א. הן דיווחו על בריאות נפשית כללית טובה יותר.
ש6. מה מצא המחקר לגבי ההבדלים בתוצאות הבריאות הנפשית הכללית בין אמהות שחורות לבין אמהות לבנות?
ג. אמָהות שחורות דיווחו על בריאות נפשית טובה יותר מאמהות לבנות, אם כי ההשפעה הייתה קטנה.
ד. לא היה הבדל סטטיסטי משמעותי בבריאות הנפש לפי גזע.
א. אמָהות שחורות דיווחו על בריאות נפשית גרועה יותר מאמהות לבנות.
ב. אמָהות לבנות דיווחו על בריאות נפשית טובה יותר מאמהות שחורות.
ש7. האחוז של הנשאלים בסקר שדיווחו על רמה גבוהה של לחצים?
א. 3.6%
ב. 38.9%
ג. 57.5%
ד. 83.4%
ש8. יותר ממחצית מכל הנשאלים דיווחו על שביעות רצון מחיים מתחת לממוצע. לאילו קטגוריות משולבות רוב דירוגי שביעות הרצון משיבו?
א. מרוצה מאוד או גבוה
ב. ממוצע
ד. גבוה מאוד
ג. מעט מתחת לממוצע, לא מרוצה, או מאוד לא מרוצה
ש9. איזו קבוצת גזע היווה את האחוז הגדול ביותר באוכלוסיית המדגם (n=1029)?
א. שחור או אפרו-אמריקאי (23.5%)
ב. אסייתי (2.5%)
ג. היספני/לטיני (9.7%)
ד. לבן (65.4%)
ש10. איזה גורם היה מקושר באופן חיובי עם הבריאות הנפשית הכללית ומקושר שלילית עם עלייה בסימפטומים של חרדה ודיכאון?
ב. גודל משק הבית.
ג. סך התמיכה החברתית.
א. השימוש המוגבר באסטרטגיות פיננסיות להתמודדות עם אוכל.
ד. החוויה של ביטחון תזונתי מאוד נמוך (VLFS).
ש11. איך השיבורים החווים ביטחון תזונתי מאוד נמוך (VLFS) השוו את עצמם לאלו עם ביטחון תזונתי נמוך (LFS) בשימוש באסטרטגיות התמודדות עם אוכל?
ב. אמהות VLFS השתמשו ביותר אסטרטגיות התמודדות עם אוכל, במיוחד אסטרטגיות פיננסיות.
ד. אמהות VLFS השתמשו רק ביותר אסטרטגיות הקצבה ולא באסטרטגיות פיננסיות.
א. אמהות VLFS השתמשו בפחות אסטרטגיות התמודדות עם אוכל.
ג. לא היה הבדל בשימוש באסטרטגיות התמודדות עם אוכל.
ש12. מה הקשר שמצא המחקר בין השימוש המוגבר באסטרטגיות התמודדות עם אוכל (החלפות, פיננסיות והקצבה) לבין תוצאות הבריאות הנפשית?
ב. השימוש המוגבר היה מקושר שלילית עם הבריאות הנפשית הכללית ומקושר חיובית עם עלייה בסימפטומים של חרדה ודיכאון.
ג. השימוש המוגבר היה מקושר חיובית עם תמיכה חברתית.
ד. השימוש המוגבר היה משויך לבריאות פיזית טובה יותר.
א. לא נמצאה קורלציה משמעותית.
ש13. איזה מהם הוא דוגמה לאסטרטגיית התמודדות עם אוכל 'החלפות' כפי שמתואר במדדים של המאמר?
ב. הסרת חלקים מקולקלים מפירות/ירקות.
ג. בחירה בין תשלום עבור אוכל לקטגוריות אחרות של הוצאות (למשל, שכר דירה/משכנתה).
ד. בקשת אוכל או כסף עבור אוכל מחברים ובני משפחה.
א. נעילת או החבאת אוכל כדי לחסוך אותו.
ש14. אילו שתי תתי-סולמות מדדו המודד המשולב של תמיכה חברתית מדוכ, ששימש במחקר?
א. החלפות ופיננסיות.
ב. אינטראקציה ושביעות רצון.
ד. דיכאון וחרדה.
ג. בריאות פיזית ואיכות תזונה.
ש15. המחקר מציע כי גורמים כמו בריאות פיזית, תמיכה חברתית ואסטרטגיות התמודדות עם אוכל התנהגותיות עשויים להשפיע על הקשר בין חוסר ביטחון תזונתי ובריאות נפשית ירודה. איזה גורם נוסף הוזכר בספרות כהשפעה של חוסר ביטחון תזונתי, שאותו מאמר גם חקר?
א. גישה לגני ילדים.
ג. לחצים.
ד. מצב תעסוקתי.
ב. הישגים חינוכיים.
שלח