אני גם רוצה לדעת את דעתך על השימוש במדיה דיגיטלית בשיעור או בלמידה. אני מאוד אסיר תודה אם תוכל / תוכלי להוסיף הודעה מסכמת בשדה הטקסט החופשי! כדי שאוכל להעריך אם דעתך היא של תלמיד או מורה, אנא ציין זאת.
לא זמין
למדיה הדיגיטלית יש גם חסרונות מסוימים כמו לחץ על העיניים, ולכן יש להשתמש בה במידה מוגבלת.
מורים:
כמו בכל מדיה, זה תלוי בהתאמה. באופן עקרוני, מדיה דיגיטלית יכולה, לדעתי, להיות עדיין מעוררת מוטיבציה, כי היא נראית חדשה ונובעת יותר מעולם התלמידות מאשר מעולם המורות. הדיגיטציה טומנת בחובה הזדמנויות להבטחת הפצה והפצת תכנים ותוצאות. התלות בטכנולוגיה מתפקדת, לעומת זאת, מתגלה, למשל, בלוחות חכמים בבתי ספר, לאור הקופות הדלות של המוסדות החינוכיים, יותר כסיכון. התמודדות מיומנת עם מדיה בדרך כלל דורשת מיומנות טקסטואלית, שאותה ניתן לרכוש טוב יותר על אובייקטים שאינם דיגיטליים.
תלמיד
כמורה, אני מעריך מאוד את השימוש במדיה דיגיטלית בתכנון השיעורים שלי. מצד אחד, העיצוב המולטימדיאלי של תהליכי הלמידה מאפשר להתאים לסוגי למידה שונים: למשל, מסמכי וידאו וקול לתמיכה בתהליכי למידה חזותיים ולעיתים רגשיים. מצד שני, פלטפורמות למידה מקוונות כמו מודל מאפשרות לספק חומרי לימוד וכן הצעות למידה מתקדמות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהצעת elearning כזו מצד המורים כרוכה במאמץ נוסף משמעותי. פלטפורמה שאינה מתוחזקת היטב היא, לדעתי, מטעה יותר ופועלת כמפחית מוטיבציה עבור הלומדים. במהלך ביצוע השיעור יש לשים דגש על ניסוח משמעותי של חלקי השיעור (הנחת היסוד של הבעיה, שלבי העבודה, שלבי הבטחת הידע וכו'), שכן תוכן מולטימדיאלי עלול אחרת להוביל ל"עומס יתר" ולסיח את הדעת מהמטרה הלימודית האמיתית. tk
ג., מורה בבית ספר תיכון:
אנחנו חיים בתקופה שבה רוב התלמידים הם ילידי הדיגיטל. לכן אני סבור שראוי להשתמש גם באמצעים המוכרים לתלמידים בשיעורים, לצד אמצעים קלאסיים. מעבר לשימוש כעזר לימודי, חשוב גם שההתמודדות עם מדיה דיגיטלית תהיה חלק מהשיעור. כי כבר חוויתי מספר פעמים שתלמידים מתנהלים ברשלנות רבה עם הנתונים האישיים שלהם.
אני מוצא את השימוש במדיה דיגיטלית בכיתה לעיתים קרובות מועיל ומועיל, כל עוד זה נשאר בגבולות ולא הופך לשיטת הלימוד העיקרית.
בעידן הגלובליזציה של היום, במיוחד בתחום טכנולוגיית התקשורת, אני מוצאת שזה חיוני לוותר על מדיה דיגיטלית בשיעורים. אי אפשר להתעלם מההתקדמות הטכנולוגית, היא קובעת את חיי היומיום (ראו סמארטפונים כאמצעי תקשורת, מחשבים כלקסיקון). כמעט בכל התחומים עובדים עם מדיה דיגיטלית, וטיפול נכון ומוכר בטכנולוגיות המידע והתקשורת הנוכחיות הוא כיום אחד מהדרישות בהקשר של בקשות עבודה. לכן, אני סבורה שההתמודדות המוקדמת עם מדיה דיגיטלית בשיעורים היא מאוד מועילה ורק מומלצת, כי היא קובעת את העתיד.
(תלמידה)
במסלול הלימודים הכפול שלנו כמעט ואין אפשרות אחרת לקבל את המידע העדכני ביותר, בנוסף לכך יש צורך לרכוש הרבה מושגים מקצועיים באופן עצמאי, ולכן סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים הם ליווי קבוע. כאשר הסמארטפון הוא מה שנמצא בהישג יד הכי מהר והטיפול בו במהלך היום-יום הוא מהיר יותר.
אני חושב שזה טוב כשמותר לנו להשתמש בטלפונים הניידים שלנו בשיעור או לגשת למחשבים. זה עושה את השיעור גם איכשהו קצת חופשי יותר. עם זאת, לפעמים קורה שהרבה מהתלמידים מתפזרים מהנושא ומבלים בפייסבוק, וואטסאפ וכו'. בבית, כשמדובר בלמידה למבחנים או בהכנה למצגות, המדיה הדיגיטלית הפכה כמעט לבלתי נמנעת, זה פשוט מהיר. עם זאת, לא כדאי להחזיק את עצמך כל הזמן במדיה הדיגיטלית, כי זה יכול לקרות שלמרות שאתה מחפש מידע, אתה לא לומד כלום כי אתה עסוק מדי עם באנרים פרסומיים או דברים דומים.
-
אני חושב שזה נהדר כשעורכי מצגות בפאוורפוינט מתקיימים. כך ההרצאות הופכות להיות הרבה יותר מוחשיות ומרתקות!
אני מוצא את השימוש במדיה דיגיטלית בכיתה מאוד טוב. זה מאפשר, למשל, גם לילדים שכותבים מאוד לאט להקליט את שיחת השיעור מבלי להיכנס לפיגור גדול. בנוסף, זה מקל על התיק. גם השימוש בלוחות חכמים וכו' חוסך נייר ומעניין הרבה יותר לצפייה.
דעת מורה: אני חושב שמדיה דיגיטלית ופלטפורמות למידה הן תוספת לשיטות המסורתיות, אך הן אינן יכולות להחליף מגעים פנים אל פנים ולמידה משותפת באמצעות תקשורת ישירה. במיוחד עבור צעדים המיועדים להבדלים פנימיים, למשל כדי לעזור לתלמידים חלשים או תלמידים מצטיינים במיוחד ולתמוך בהם בנוסף. יתרון נוסף הוא כאשר יש צורך מיידי, למשל כדי לפצות על החמצות שיעורים במקרה של מחלה.
אני כתלמידה מוצאת שזה מועיל כשאפשר לתמוך בלמידה עם תוכניות לימוד :)
מדיה דיגיטלית יכולה בהחלט להיות תוספת חיובית לשיעורים. הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא אך ורק הקונספט של השיעור, העיצוב על ידי המורה. מדיה דיגיטלית יכולה לתמוך בשיעור בדיוק כמו שיטות הוראה מסורתיות, אבל אני חושבת שהסיכון להשתמש במדיה דיגיטלית רק בגלל עצמה ולחבוט לעצמנו על הכתף בגלל החדשנות שלה, למרות שאין באמת תועלת לתלמידים ואפשר היה להעביר את החומר אולי טוב יותר בשיטות אחרות, הוא גדול. מסקנה: מדיה דיגיטלית - ברור, בשמחה, אם היא טובה ויוצרת באמת התקדמות לעומת שיטות מסורתיות. (סטודנטית, כלומר יותר תלמידה)
כתלמיד, אני רואה במדיה הדיגיטלית אפשרות טובה להעשיר את השיעור. עם זאת, היא לא צריכה להפוך למטרה בפני עצמה.
מורה בבית ספר יסודי
"מדיה דיגיטלית מפריעה לפיתוח הכישורים של תלמידים"
לחצתי על "כן", כי אני סבור שבעיקר אצל תלמידים מבוגרים הולכת לאיבוד היכולת להשיג מידע ללא גוגל או באופן כללי ללא אינטרנט.
עם זאת, אני סבור שהשימוש במדיה דיגיטלית בלמידה ובתמיכה בלמידה הוא דבר טוב באופן עקרוני.
אני מקווה שהצלחתי לעזור :) בהצלחה בעבודה!
אני תלמיד ואני חושב שזה מאוד מועיל כשיש גישה לאינטרנט לצורך מחקר, וכך אפשר לחפש מידע בויקיפדיה או בפורטלים אחרים. אני גם מוצא את זה מועיל כשאפשר לעשות מצגת פאוורפוינט במקום פוסטר, כי זה לא כל כך מסובך. אבל זה מאוד קשה להתרכז רק בלמידה כשכבר הדלקת את המחשב - לבדוק מהר את המיילים, לעדכן את הסטטוס בפייסבוק, לכתוב לחברים כמה הם מתקדמים עם העבודה... וכן הלאה. ספרים או לקסיקונים, לדעתי, מיועדים יותר ללמידה.
תלמידה
תלמידה
בהרצאות, התמיכה של פאוור פוינט מעניינת יותר מאשר שקפים למקרן אוברהד, הן בהרצאות של תלמידים והן ב"מצגות" של מורים.
סרטים קצרים: בעד: אם הם יכולים להציג את הנושא בצורה ברורה יותר, כאשר מדובר בארכיטקטורה או במבנה של ה-dna
נגד: במקצועות כמו היסטוריה וגרמנית הם גרועים: יותר מדי מידע, יותר מדי סצנות משוחזרות, לעיתים קרובות משעממות.
סרטוני למידה, למשל ביוטיוב, עזרו לי פעמים רבות להבין נושאים בבית הספר טוב יותר. בנוסף, יש גם בבית הספר הרבה תוכניות ללמידה, כמו תוכניות מתמטיקה, שהמורים עושים איתנו. מורים גם מראים לעיתים קרובות סרטים או סרטונים על נושאים מסוימים, ואני מוצא את השימוש במדיה בשיעורים מאוד מועיל.
דעתי כתלמידה היא שזה מתאים ללמידה תומכת, אבל לא כדי לעצב את כל השיעור כך.
בבית הספר שלי יש 2 ימים בכל חצי שנה מה שנקרא הכשרה מקצועית, שהיא אמנם מתמקדת בעיקר ב-msa (תעודת בגרות ממלכתית/תעודת בגרות מקצועית בברלין) ובמצגות הקשורות לכך, אבל היא גם מועילה אחרת, כי לומדים "איך" לחפש באינטרנט, להתמודד עם פאוורפוינט/אופן אופיס,... - אם צריך. עבורנו התלמידים זה היה עזרה גדולה, כי בשכבת הגיל שלנו ההצגות בכיתה י' (ואלה של השנה הקודמת כהכנה) לא קיבלו ציון גרוע יותר מ-3, חוץ ממקרה אחד.
אני מסיים השנה את התואר השני בהוראה לבית ספר יסודי ובית ספר תיכון. לדעתי, ניתן לתמוך בהוראה בצורה משמעותית עם המידה הנכונה של מדיה דיגיטלית ולעיתים אפילו להשתמש בה ככלי מוטיבציה. עם זאת, לעיתים חסרה לי בסיס מספק בנוגע לשימוש האחראי במדיה דיגיטלית.
מדיה דיגיטלית היא קללה וברכה. כמובן שהיא משרתת את הוויזואליזציה של נושאים שונים ומאפשרת גישה מהירה מאוד למידע, אך לדעתי היא גם תורמת לכמה דברים שליליים. אני חושב שהשימוש המתמיד הזה בסמארטפונים (והצורך להיות תמיד נגיש) גם מוביל להפרעות ריכוז. אף אחד כבר לא יכול לשבת בשקט, כל הזמן מסתכלים על הטלפון. ספרים לא צריכים להיפסל מהשיעורים. גם החיפוש והעבודה ללא מדיה דיגיטלית הם חלק חשוב מהלמידה וכמובן גם מההוראה. אני חושב שזה לא צריך להישכח לצד כל היתרונות, כי כל הנוחות הזו עושה אותנו עצלנים, טיפשים ולתארים ;-)!
בהצלחה!
אני חושב שמדיה דיגיטלית היא דרך טובה להעביר חומר לימוד בצורה מגוונת ואינטראקטיבית. אבל אני לא חושב שזה צריך להתבצע בצורה של אפליקציות או תוכניות אחרות. יותר נכון דרך פלטפורמות למידה עבור הכיתות/קורסים הרלוונטיים, שבהן יינתנו חומרי לימוד וחומרים נוספים (בדומה לרוב האוניברסיטאות).
אני תלמידה ואני חושבת שזה בסדר אם בשיעור לפעמים משולבים סרטונים קטנים או חיפושי אינטרנט. עם זאת, בבית הספר הישן שלי היו לוחות אינטראקטיביים ואני לא כל כך אהבתי אותם. לדעתי, הם יותר עיכבו את השיעור, אני מעדיפה את הלוח הירוק הפשוט.
זה מאוד טוב להשתמש במדיה דיגיטלית בשיעורים. בבית הספר התיכון שלנו זה כבר הוכנס. יש בכל חדר מחשב נייד, מקרן ולוח לבן. כך תמיד אפשר להראות משהו להמחשה, או שאפשר לחפש מונחים בגוגל. זה מאוד עוזר לנו, התלמידים והמורים, והשיעור כך הרבה יותר יעיל ומוצלח.
שימוש במדיה דיגיטלית הוא עדכני, הימנעות מכך תהיה, לדעתי, בזבוז של אפשרויות שאינן תואמות את המציאות. הטכנולוגיה הזו תתפוס מקום הולך וגדל בחיינו ויהיה טיפשי לא להתכונן לכך. אני רואה זאת כחשוב להקנות לתלמידים מיומנויות מדיה - מי שיודע כיצד להשתמש בספרייה, צריך גם לדעת כיצד להשתמש בספרייה דיגיטלית/ווירטואלית. אני מתפלא שוב ושוב כמה מהחברים שלי כבר מתמודדים עם חיפוש רגיל בגוגל ואינם יודעים כיצד למצוא מקורות מדעיים באינטרנט, למשל.
אני תלמידה וחושבת שחשוב לעסוק במדיה גם בשיעורים. לדעתי, חשוב להשתמש בתכנים ממוקדים. כי המדיה משפיעה עלינו בני אדם בצורה עצומה. במיוחד כשמדברים על זה נכון.
תלמיד
תלמידים צריכים ללמוד כיצד להשתמש במדיה הזו - אבל אפליקציה לעולם לא יכולה להחליף את המורה.
אני חושב שהמדיה הדיגיטלית יכולה להפוך את השיעורים למעניינים יותר. לפעמים מצגת פאוור פוינט היא שינוי נעים. עם זאת, אני לא חושב שהיא צריכה להיות חלק קבוע מהשיעור, כי בבית הספר שלי, למשל, זה יצר הבחנה ברורה בין "עשירים ועניים". השימוש במדיה יקרה (ואפילו אם זה רק מחשב נייד) תמיד הראה מי יש לו את התוכנה החדשה ביותר, מי קנה את רוב האפליקציות ומי מקבל מההורים שלו כסף יחסית רב לדברים כאלה. לעיתים קרובות היה צריך להשלים משהו בבית, והתלמידים הידועים כעשירים הגיעו לשיעור הבא מוכנים היטב, כי היה להם את המשאבים הנדרשים, בעוד שהתלמידים הפחות עשירים נאלצו להתמודד עם זה בדרכים אחרות.
סיכום: בשיעורים ניתן בהחלט להשתמש במדיה, אך היא לא צריכה להיות דרישה.
אז אני חושבת שזה בסדר לחקור משהו בבית, אבל לא באופן מתמשך. אם צריך לעבוד על משהו בבית, המורה יכול גם לספק חומר... מה שגם אומר צריכת נייר מוגזמת... אני באמת נמצאת בדילמה. אני תלמידה (כיתה י"ב תיכון).
אני מתמחה ואני אוהבת להשתמש בחדר למידה מקוון, אבל אני לא חושבת שצריך לעודד את התלמידים להשתמש במדיה דיגיטלית, הם כבר מסתדרים עם זה לבד. בנושא קידום כישורים: אני חושבת שזו בעיה גדולה שהתלמידים כבר לא מדברים אחד עם השני אלא מתקשרים דרך פייסבוק גם בבית הספר. כישורים חברתיים שלום.
אני סטודנט להוראה ואני חושב ששימוש במדיה כיום הוא בלתי נמנע. עם זאת, במיוחד סמארטפונים צריכים להיות מורחקים מהשיעור, מכיוון שהתלמידים בדרך כלל רק מוסחים.